| התמקדות פנימה | | | מהי התמקדות | | | טיפול בהתמקדות | | | קורסים וסדנאות | | | נכתב מבפנים | | | אודות | | | צור קשר |
התמקדות עם ילדיםכיצד ניתן להקשיב לילדיםאז לפני שאתם מורטים את השערות מתסכול או שוברים את הראש בניסיון למצוא את הגירוי הבא שיספק אותם, כדאי אולי לעצור (עדיף ליד פתח האוויר של המזגן), לנשום ולחפש כמה מן הפתרונות הזולים, הפשוטים והזמינים שנמצאים, למרבה הפלא, בתוך כל אחד מאיתנו.חמשת עקרונות "החיים" יסייעו לנו למצוא דרכים חדשות ויצירתיות להתמודדות עם התקופה הלא פשוטה הזאת ולהכתיר את חופשת הקיץ כמוצלחת, רגועה ומהנה: הקשבה כשילד מביע רעיון או שיתוף, או שואל שאלה, אנחנו עלולים להיות טרודים בעולמנו, ובלי לשים לב אנחנו חווים את הפניה שלהם אלינו כהפרעה. התגובה שלנו יכולה לנוע בין לפתור את הבעיה כמה שיותר מהר (כמו לחבר בעצמנו את החלק הקשה בפאזל), להתעלם או להתעצבן. בכל אחת מן האפשרויות האלו, ישאר הילד שלנו עם צורך אנושי בסיסי, בהתייחסות ובתשומת לב שלא התמלא. ילדים שהוריהם אינם מקשיבים להם באופן קבוע, יכולים לפתח נטייה לדיבור בקול חזק מאוד או נטייה לסגירות וקושי בהבעת רגשות. כשילד מבקש עזרה מן ההורה בפתרון בעיה, הוא בעצם מביע קושי או תסכול. הורה שיכול לומר "קשה לך להשחיל את החרוז הזה?" יסייע לילד למצוא את המילים הנכונות שמגדירות את התחושה שמציפה אותו. הגדרת התחושה במילים, מאפשרת לילדים לרכוש כלי יעיל בפורקן של תחושת תסכול וכשלון, ומשאירה תחושה שמכילים ומבינים אותם. התוצאה היא שהם פשוט יכולים לעבור לפעילות הבאה. הורה שילמד גם כיצד משחילים את החרוז, יתרום לפיתוח היכולת העצמאית לפתרון של הבעיה בפעם הבאה למעשה, כמעט כל פניה של הילד שלנו אלינו, מטרתה, ברובד העמוק יותר לבדוק "האם אני אהוב". יהיה לנו קל הרבה יותר להיות אמפתיים וקשובים אליו, אם נזכור את זה. מודעות, תשומת לב, התבוננות ורצון להבין מה עובר על הילד, יאפשרו לנו לתת להם את מה שהם זקוקים לו באמת יותר מכל, את התחושה שהם אהובים ומובַנים. אינטראקציה כזאת, שכוללת הקשבה חום ואכפתיות מעניקה לילדים תחושת בטחון, שעם הזמן תמעיט את ההזדקקות שלהם שוב ושוב לבדוק האם הם עדיין אהובים. חוויה לפעמים אנחנו נוטים לשכוח שעולמם של ילדים הוא פחות לוגי, שפתי ורציונאלי, אלא יותר חוויתי- פנימי ולאו דווקא מובע במילים. ילדים שמופנים לשימוש במחוות, בריקוד, בציור או בסיפור דמיוני על מנת להביע את מה שהם חשים, מפרקים את זעמם או כאבם או התרגשותם, ומסוגלים לעבור מהר מאוד הלאה, וזאת מבלי שהתעלמו או הדחיקו את מה שהם חווים. פעמים רבות, הורים מצפים שילדיהם יבקשו ישירות מה שהם זקוקים לו, או יספרו להם מה קרה להם. אם הילד שלכם חווה קושי או נראה מעט עצוב, יהיה קל לעודד אותו לבטא את תחושותיו בשפה של חוויה. אפשר לנהל שיחה על "מדוע הבובה נראית עצובה", להמציא סיפור או להציג מחזה או להציע דף וטוש ולומר: "קח, תראה לי כמה אתה כועס". טכניקה זו מאפשרת לנו כהורים לאתר בקלות ולהבין מה עובר על הילד שלנו. יציאה מנקודת המבט שלנו כמבוגרים והורים. עם יד על הלב, מתי בפעם האחרונה ראיתם את העולם מגובה 120 ס"מ...? אם אנחנו רוצים באמת להבין את הילדים שלנו, אנחנו חייבים להפרד לרגע מהחוויה הסובייקטיבית שלנו כמבוגרים והורים, ולהתבונן איך נראה העולם דרך עינהם. תרגול המודעות להתחבר לעולמו של הילד, היא נקודת מפתח ביכולת שלנו להבין מה הוא חווה. הורים רבים חשים חוסר אונים מול ילד שמסרב להירדם, או מול חדר שלא רואים בו את הרצפה מרוב צעצועים מפוזרים. בואו ננסה לדמיין לרגע איך נראים הדברים מגובה נמוך יותר: ילדים חווים גם הם שליטה מועטה בלוח הזמנים שלהם. ילד יכול לרצות גלידה במקום ארוחת ערב, או טלוויזיה במקום שינה, עם זאת הוא לא זה שקובע ולא תמיד ההיגיון של החוקים בבית ברור ומובן לו. גם כאן תקשורת יכולה לסייע. אם מסבירים לילד למה גלידה לא טובה עבורו, הוא יכול ללמוד גם את ההיגיון של הדברים וגם לספוג את המודעות למזון בריא. אם עדיין נתקלים בסירוב כדאי להתייחס שוב לחוויה הפנימית של הילד. אפשר לומר "אני רואה שאתה מאוד רוצה גלידה עכשיו". גם אם לא יקבל גלידה החוויה שלו יכולה להיות כעס על כך שרצה משהו ולא קיבל, אבל זה עדיין זה הרבה יותר טוב מאשר כעס על "לא מבינים אותי", "לא מקשיבים לי", או "לא אכפת ממה שאני מרגיש". לפעמים אפשר "לטפל" ברצון שלא ניתן לממש אותו כרגע על ידי שימוש במעבר לעולם דמיוני. למשל אפשר לומר "הלוואי שלמלפפון היה טעם של גלידה שוקולד ולעגבניה היה טעם של תות-בננה. הורים רבים חוששים, שאם ילכו עם התחושות הקשות של הילד הם רק יעצימו אותן. מפתיע לגלות את השחרור שזה מאפשר ואת הדיאלוג הבריא שמחליף את המאבק. יצירה ילדים אוהבים ליצור. לרובם אן חשש שהיצירה שלהם לא תהיה מוצלחת. הם יוצרים באופן טבעי כל הזמן, סיפורים דמיוניים, משחקי תפקידים, ציורים הצגות והמצאות שונות. באמצעות הדמיון מסוגל הילד לבנות את עולמו בכל פעם מחדש. עידוד משחק משותף או עצמאי במרחבי הדמיון בהם "הכל אפשרי" מלבה את היצירתיות, מעורר עניין בכל פעם מחדש ומפרה ומעשיר את עולמו הפנימי של הילד. כשילד שואל שאלה, במקום להניח מיד שהוא איננו יודע את התשובה ולספק תשובה אינפורמטיבית, תוכלו להציע לו לחשוב על פתרון משלו. ידיעת התשובה הנכונה איננה העניין עצמו. פיתוח הדימיון ויכולת ההמצאה מפתחים וחשובים לא פחות מהעברת הידע. מעבר לכך, אתם משדרים לילד שאתם מאמינים ביכולתו להתמודד עם הלא ידוע ושדעתו חשובה בעינכם. מקום לילד ולמה שהוא חווה וגם לי כמבוגר בעל צרכים. כשאנחנו מכירים בצרכים של הילד, נוצר מרווח של יכולת התאפקות והתמודדות עצמאית, שמאפשר גם לילד לפתח סובלנות כלפי הצרכים שלנו. כשאנחנו מרגישים שאנחנו מעניקים מעצמנו ונותנים לילדינו את מה שהם זקוקים לו, קל לנו יותר לשים גבולות כאשר אנו חשים צורך בהתחשבות מצידם בנו. מעבר לכך, אנחנו מרוויחים את הלימוד החזק ביותר – דרך חיקוי. ילדים מאמצים דפוסי התנהגות והתמודדות עם מצבים באופן הטבעי ביותר, תוך כך שהם סופגים אותם מן ההורים. עצמאות, בטחון עצמי, התחשבות ורגישות הן תכונות שכל הורה היה שמח לפתח אצל הילד שלו. לרובינו יש בראש איזו תמונה של מציאות אופטימלית, שאותה היינו רוצים בבתינו עם ילדינו. ניתן ליצור כל אוירה בעזרת התבוננות, מודעות, רגישות והקשבה. דברים מסוימים יעבדו עם ילד אחד ולא יעבדו עם אחר. מספיק אם נתחיל בכך שנבחן מה בהתנהגות שלנו מניע אותם למקום נכון ואיזה תחושה או אוירה זה מייצר בבית. לאט לאט נוכל למצוא את הנתיב האפקטיבי ביותר עבורנו ועבורם. ואז החופש הגדול שלהם הופך להיות גם שלנו... חומרים לקריאה: "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו" / אדל פייבר ואליין מייזליש "הורים משוחררים ילדים משוחררים" / אדל פייבר ואליין מייזליש פורסם במהות החיים |
